The Prayer for the Congregation

Many moons ago we began a series on the liturgical texts that are found between the reading of the הפטורה. Our last installment in that series can be found here.

The next piece of liturgy that is found in many rites is the Prayer for the Congregation. The concept of this prayer is that the שליח ציבור takes the opportunity (specifically on שבת morning where the shul is well-attended) to bless the ציבור that he represents, particularly (in some versions) those who contribute to the shul in a significant way, whether monetarily or otherwise.

To that end, we can explain the ספרדי custom (as rendered here by Haham Solomon Gaon at the tercentenary service for British Jewry) in which the חזן or Minister says the Prayer aloud on behalf of the congregation, to which they respond אמן. The prevalent אשכנזי custom, however, in which everyone mumbles to themselves with the חזן finishing off aloud as in most parts of תפלה, would seem to be out of place here.

Below we present a few (text as well as audio) samples of Prayer for the Congregation from the rites of which I was able to find samples.

:(אשכנז (מנהג פולין

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב. הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַקָּהָל הַקָּדושׁ הַזֶּה עִם כָּל קְהִלּות הַקּדֶשׁ. הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנותֵיהֶם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם. וּמִי שֶׁמְּיַחֲדִים בָּתֵּי כְנֵסִיּות לִתְפִלָּה. וּמִי שֶׁבָּאִים בְּתוכָם לְהִתְפַּלֵּל. וּמִי שֶׁנּותְנִים נֵר לַמָּאור וְיַיִן לְקִדּוּשׁ וּלְהַבְדָּלָה וּפַת לְאורְחִים וּצְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְכָל מִי שֶׁעוסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר בֶּאֱמוּנָה. הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא יְשַׁלֵּם שכָרָם וְיָסִיר מֵהֶם כָּל מַחֲלָה וְיִרְפָּא לְכָל גּוּפָם וְיִסְלַח לְכָל עֲונָם. וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשה יְדֵיהֶם עִם כָּל יִשרָאֵל אֲחֵיהֶם. וְנאמַר אָמֵן:

ספרדי:

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְכָל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַטְּהוֹרוֹת, הוּא יְבָרֵךְ אֶת־כָּל־הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הֵם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם, וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם. מַלְכָּא דְעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ יַתְכוֹן, וִיזַכֶּה יַתְכוֹן, וְיִשְׁמַע בְּקָל צְלוֹתְכוֹן, תִּתְפָּרְקוּן וְתִשְׁתֵּזְבוּן מִכָּל צָרָה וְעַקְתָּא, וִיהֵא מֵימְרָא דַּיהֹוָה בְּסַעְדְכֶם, וְיָגֵן בַּעַדְכֶם, וְיִפְרוֹשׂ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ עֲלֵיכֶם, וְיִטַּע בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וִיסַלֵּק שִׂנְאַת חִנָּם מִבֵּינֵיכֶם, וְיִשְׁבּוֹר עֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵיכֶם, וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ בשבת תשובה וְיִכְתָּבְכֶם הָאֵל בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. 

וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן: