תענית בערב ראש השנה ובימים אחרים בתקופת הימים הנוראים

1

On the first day of סליחות, many people are נוהג to fast [1]. In the opinion of the [2] חידא it is better to do תשובה and מעשים טובים and not to מחמיר on the ציבור.

2

We are נוהג to fast on ערב ראש השנה [3], even children [4]. The reason for this fast is that ערב ראש השנה is a יום רצון [5].

3

מדקדקים are נוהג to fast all ten days of עשרת ימי תשובה[6], which is correct [7].

4

All the above fasts need not be completed [8], even the fast of ערב ראש השנה, because we need to be מוסיף מחול על הקודש [9]. Meaning, since ראש השנה is a יו"ט, therefore it is appropriate to ‘add’ to the יו"ט by not fasting the entire day [10].

We do not read ויחל (the standard קריאה for a תענית) on them – even on [11] ערב ראש השנה (on which it is standard that everyone fasts).

An individual who is fasting the entire day says עננו by מנחה, but the שליח ציבור does not say עננו regardless [12].

5

If there is a ברית מילה on ערב ראש השנה – then everyone can eat [13] the entire day, even if the  בריתis in a different shul [14] in the same קהילה. Before the ברית, however, only the בעל ברית )i.e. מוהל, סנדק, or אבי הבן) can eat [15]. [The בעל ברית also should not say {mournful, supplicatory, or penitential} תחינות or פיוטים with the ציבור [16] {as doing so would not be appropriate for the festive mood he is supposed to be feeling}.]

Additionally, if one does not feel well – then one is completely פטור from fasting [17].

6

One whose body is not strong enough to endure all the above fasts (with the exception of ערב ראש השנה which is significantly more important than the others) should not still push themselves to fast anyway, because then they may end up losing more than they gain by putting themselves at risk for not being able to fast on יום כפור. For the purpose of these fasts, after all, is for תשובה, in which case אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים [18].

7

Many people are נוהג to eat on ערב ראש השנה before עלות השחר {not merely as a practicality but rather} because of חוקות הגוים as, apparently, the גוים used to fast before their holidays [19]. To that end, we specifically eat instead באשמורת before the day brightens so that the fast of ערב ראש השנה should not be considered a תענית גמור [20].

---

[1] מ"א או"ח תקפא ס"ק ח

This is only true for בני אשכנז who begin סליחות approximately 4 days before ראש השנה. בני ספרד, however, who say סליחות the entire חודש אלול do not have a מנהג to fast on the first day of סליחות. (כף החיים שם אות נה)

[2] ברכי יוסף שם אות ח

This may be especially true for someone whose learning will be disrupted by fasting (אור לציון חלק ד פרק ב סעיף א). Otherwise, however, אור לציון there says one should indeed fast the entire day.

[3] מחבר שם סעיף ב

[4]  מ"א שם ס"ק ט ובמ"ב (שם ס"ק טז) מובן כוונת המ"א דתינוקות היינו נערים ונערות בני ובנות מצווה, וצ"ב מדוע פירש כך את דברי המ"א שלא כפשוטן

[5] שם. והקשר בין תענית ליום רצון – דה"א דיש ענין להתענות ביום דין דווקא ולא ביום רצון – לא נתפרש וצ"ב

[6] Meaning, all the days between ראש השנה and יום כפור, although צום גדליה and יום כפור are already fasts anyway, and ראש השנה is a יו"ט so one is not even actually allowed to fast. Additionally, there is always a שבת between ראש השנה and יו"כ, during which one would not be allowed to fast as well. According to the ערוה"ש (שם סעיף ט), there are יחידים who compensate for those 4 days (including ערב יום כפור on which there is a מצווה to eat) by fasting during the (minimally) 4 days of סליחות before ראש השנה.

[7] רמא שם

[8] שם, ובמקור חיים איתא שהמהרל מפראג התענה והשלים כיון שתענית זה הוזכר – כלומר שיש לו סמך – במדרש כדאיתא בטור

[9] מ"א שם ס"ק י

[10] One could easily ask from תענית אסתר, which is supposed to be the day before פורים, and yet there is no דין of מוסיף מחול על הקודש such that the fast would therefore end earlier. However, 2 differences come to mind: 1) פורים, having no איסור מלאכה per se, does not have קדושת יו"ט and, as such, there is therefore no longer any place for הוספה מחול על הקודש; 2) תענית אסתר is a דין, whereas fasting on ערב ראש השנה is a מנהג. Therefore, even if we were to argue logically that it would be appropriate to be מוסיף מחול על הקודש by not fasting the entirety of תענית אסתר (where it indeed occurs the day before פורים), still, חזל were not קובע any such loophole, to which end we have no right to do so ourselves.

[11] שם ע"פ מימרא דרב חסדא (תענית יב.) "כל תענית שלא שקעה עליו חמה – לאו שמיה תענית"

[12] מ"ב שם ס"ק טו וכך לגבי שאר הימים שמתענים בהם יחידים

[13] רמא שם ומ"א שם ס"ק יא

[14] מקור חיים שם

[15] מ"א שם

[16] אשל אברהם שם

[17] ערוה"ש שם סעיף יא ושאר פוסקים

[18] ולח מטה אפרים שם סעיף לו

[19] רמא שם

ובערוה"ש (שם סעיף יא) איתא שאין זה מנהג נכון דאין לאכול קודם עלות השחר, וכוונתו צ"ב

[20] לבוש שם