תשובת החתם סופר על אודות ברכת כהנים בכל יום

1

The (חתם סופר (או"ח סוף תשובה כג reasons that ברכת כהנים follows עבודה in the פסוקים (at the beginning of פרשת נשא) where אהרן blesses the nation and then descends the מזבח from completing the קרבנות of the מילואים.

In the absence of a בית המקדש, so תפלה replaces עבודה. There is no doubt (says the חת"ס) that just as a קרבן that is brought without the proper כונה is פיגול and unwanted, so too a כהן's ברכות will not take effect on the מתברכים without the כהן's proper intention. Being that בעו"ה all week long we are busy thinking about our sustenance, and most of our תפלות are, unfortunately, without כונה and תפלה without כונה is like an unwanted קרבן, therefore, this is why we perform ברכת כהנים only on יום טוב, where people are mentally available and they have כונה during davening. [1] [2]

2

The problem with the חתם סופר's approach is that he brings no source to the effect that ברכת כהנים has a דין תפלה, or that כונה is מעכב ברכת כהנים; and even if ברכת כהנים has a דין תפלה -- we still daven anyway, even without כונה, so if ברכת כהנים indeed has a דין תפלה, we should do it anyway even without כונה.

ה' יזכנו לראות כהנים בעבודתם וישראל שרוים על אדמתם בחצרותם ובטירותם

[1] The חת"ס seems to read this reasoning into the words of the רמא; however, the רמא does not say explicitly that this is what he means, וצ"ע

[2] This is also why, says the חת"ס, we bless our children on שבת and יום טוב specifically.